התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי – מחיר, סוגי התקנות ועוד

ישראל נמצאת במגמת מעבר מואצת לרכב חשמלי, כחלק מהמאמצים להפחית את זיהום האוויר, להקטין את התלות בדלקים מזהמים ולהתאים את התחבורה למדיניות האקלים והקיימות. על פי נתוני משרד התחבורה, מספר הרכבים החשמליים בישראל צפוי להגיע ל-500,000 כלי רכב עד לשנת 2025, לעומת כ-50,000 בלבד ב-2022. 

אחד האתגרים המרכזיים בהטמעת הרכב החשמלי הוא פיתוח התשתית להטענת הרכבים. הקמת עמדות טעינה בהיקף נרחב, במגוון מיקומים ובכמויות מספיקות, הינה הכרחית על מנת לאפשר לנהגים לטעון את רכביהם בנוחות ובזמינות גבוהה. ללא תשתית הטענה מתאימה, המעבר לרכב חשמלי עלול להיות מוגבל ולהשפיע על אימוץ הטכנולוגיה.

סוגי עמדות טעינה 

עמדות טעינה ביתיות

עמדות הטעינה הביתיות מהוות פתרון נוח ונגיש לבעלי רכבים חשמליים, המאפשר להם לטעון את רכבם בקלות בביתם. עמדות אלה מותקנות בדרך כלל במקומות החנייה הפרטיים של הבתים, במוסדות ובמקומות עבודה. לעמדות אלה יש מספר יתרונות משמעותיים:

•  נוחות וזמינות גבוהה – הנהג יכול לטעון את רכבו בקלות ובנוחות, מבלי להיזקק למעבר לתחנת טעינה ציבורית. הטעינה יכולה להתבצע בשעות הלילה, כאשר הרכב חונה בחניה הביתית.
•  עלויות הקמה נמוכות יחסית – עלויות ההתקנה של עמדת טעינה ביתית נעות בין 3,000 ל-6,000 ₪ בממוצע, בהשוואה לעמדות ציבוריות שעלותן גבוהה יותר.
•  התאמה אישית – ניתן להתאים את עמדת הטעינה הביתית לצרכים ולדרישות הייחודיות של בעל הרכב, כגון עוצמת הטעינה, מיקום ההתקנה ועוד.

מנגד, עמדות הטעינה הביתיות גם מציגות מספר חסרונות שצריך להביא בחשבון:

• תלות בתשתית החשמל הביתית – ההתקנה מחייבת התאמה של החיבור החשמלי הביתי, שלעתים דורשת שדרוג נוסף של הלוח החשמלי והחיווט.
• מגבלות מקום והתקנה – העמדה מוגבלת למקום החנייה הפרטי ולא ניתן להשתמש בה בנסיעות ארוכות או מחוץ לבית.
•  אי-נגישות לאורחים ולאנשים ללא חניה פרטית – קיים קושי להנגיש את הטעינה הביתית לאנשים שאין להם חניה פרטית או שמתארחים בבית של אחרים.

עמדות טעינה ציבוריות

לצד עמדות הטעינה הביתיות, מערך עמדות הטעינה הציבוריות הוא חיוני להרחבת השימוש ברכבים חשמליים. עמדות אלו ממוקמות במגוון מיקומים ציבוריים, כגון חניוני מרכזים מסחריים, תחנות דלק, מקומות עבודה ועוד. הן מאפשרות לנהגים לטעון את רכביהם במהלך פעילויותיהם השונות מחוץ לבית.

עמדות הטעינה הציבוריות מציעות מספר יתרונות:

•  נגישות ופיזור גיאוגרפי – ניתן למצוא עמדות טעינה ברחבי הערים והיישובים, מה שמאפשר נגישות רחבה יותר לנהגים. הפיזור הגיאוגרפי מאפשר לנהגים לטעון את רכביהם גם במהלך נסיעות ארוכות.
•  מענה לנהגים ללא חניה פרטית – עמדות ציבוריות מאפשרות גם לנהגים שאין להם חניה פרטית בביתם לטעון את רכביהם בקלות.
•  גמישות בעוצמת הטעינה – ניתן להתקין עמדות טעינה מהירות יותר לטעינה מהירה, או עמדות איטיות יותר לטעינה ממושכת במהלך שעות הפעילות.

לצד היתרונות, עמדות הטעינה הציבוריות גם מציגות מספר אתגרים

• עלויות הקמה גבוהות יותר – עלויות התקנת עמדות ציבוריות נעות בין 30,000 ל-60,000 ₪ בממוצע, בהשוואה לעמדות ביתיות.
•  תלות בתשתיות חשמל ציבוריות – הקמת עמדות ציבוריות מחייבת התאמה והרחבה של תשתיות החשמל הציבוריות, דבר המגדיל את העלויות.
•  צורך בהיתרים ורישיונות – הקמת עמדות ציבוריות כרוכה בהליכי אישורים והיתרים מרשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, שלעתים מורכבים ומאריכים את התהליך.

עמדות טעינה למסחריים ואוטובוסים

מלבד עמדות הטעינה הביתיות והציבוריות לרכבים פרטיים, ישנן גם דרישות ייחודיות לטעינת כלי רכב מסחריים וציבוריים, כגון משאיות, אוטובוסים ומוניות. סוגי כלי רכב אלה מחייבים עמדות טעינה בעלות מאפיינים ייחודיים:

•  עוצמת טעינה גבוהה יותר – כלי רכב מסחריים וציבוריים מחייבים עמדות טעינה בעלות עוצמה גבוהה יותר, על מנת לאפשר טעינה מהירה ויעילה בין הרחות. עמדות אלו מסוגלות להעניק עוצמת טעינה של עד 150 קילוואט.
• תשתיות חשמל מותאמות – התקנת עמדות אלו דורשת תשתיות חשמל תעשייתיות מתאימות, הכוללות חיבורים למתח גבוה ויכולת הספק גבוהה.
•  מיקום ייעודי – עמדות הטעינה למסחריים ואוטובוסים מותקנות בדרך כלל במתחמי התפעול והחניה של הצי המסחרי, במקום נגיש ומרכזי.

עלויות התקנה וסיוע ממשלתי 

מחירי ההתקנה לסוגי העמדות השונים

עלויות ההתקנה של עמדות הטעינה לרכבים חשמליים בישראל משתנות בהתאם לסוג העמדה ולדרישות התשתיתיות והחשמליות הנדרשות. בדרך כלל, ניתן להבחין בשלוש קטגוריות עיקריות:

עמדות טעינה ביתיות

כאמור, עלות התקנה של עמדת טעינה ביתית נעה בין 3,000 ל-6,000 ₪ בממוצע. העלות תלויה במספר גורמים, כגון חיבור חשמלי קיים, עוצמת הטעינה הנדרשת, מיקום ההתקנה ועוד.

עמדות טעינה ציבוריות

עלות התקנה של עמדות טעינה ציבוריות נע בין 30,000 ל-60,000 ₪ בממוצע. העלות גבוהה יותר בשל הצורך להתאים תשתיות חשמל ציבוריות, לקבל אישורים והיתרים ולהתמודד עם עלויות תפעול ותחזוקה נוספות.

עמדות טעינה למסחריים ואוטובוסים

עלות התקנה של עמדות טעינה מסוג זה נעה בין 100,000 ל-250,000 ₪ בממוצע. זאת בשל הצורך בעוצמת טעינה גבוהה יותר, בהתאמת תשתיות חשמל תעשייתיות ובהתאמה לצי הרכב המסחרי.

מענקים והטבות ממשלתיות

על מנת לעודד ולהאיץ את פיתוח תשתית הטעינה לרכבים חשמליים בישראל, ממשלת ישראל מציעה מגוון תמריצים והטבות לגורמים המעוניינים להקים עמדות טעינה:

•  מענקים להתקנת עמדות טעינה – ניתנים מענקים לכיסוי חלק מעלויות ההתקנה, בשיעור של עד 40% מהעלות.
•  פטור ממס רכישה על עמדות טעינה – רכישת עמדות טעינה פטורה ממס רכישה, המקטין את העלות הכוללת.
•  הנחות במיסוי חשמל – בעלי עמדות טעינה זכאים להנחות במיסוי החשמל המשמש להטענת הרכבים.
•  תמיכה תשתיתית – הממשלה משקיעה בפיתוח התשתיות החשמליות הנדרשות להקמת עמדות הטעינה.
•  תמריצים לעסקים – ניתנים תמריצים לעסקים המתקינים עמדות טעינה במקומות העבודה.

לצד התמריצים הכלכליים, הממשלה גם מטפלת בהגדרת תקני בטיחות והנחיות להקמת עמדות הטעינה, במטרה להבטיח סביבת הטענה בטוחה ומוסדרת.

תשתית ארצית, חיבור לרשת חכמה ותפעול

מפת עמדות הטעינה הארצית

על מנת להבטיח זמינות והנגשה של עמדות הטעינה לרכבים חשמליים ברחבי ישראל, ממשלת ישראל פועלת להקמת מפת עמדות טעינה ארצית מקיפה. על פי נתוני משרד התשתיות, צפויות להיות מוקמות כ-20,000 עמדות טעינה ברחבי הארץ עד לשנת 2025, בהשוואה לכ-5,000 עמדות בלבד בשנת 2022.

המפה הארצית תאפשר למשתמשי הרכבים החשמליים לזהות בקלות את מיקומי העמדות, את סוגי הטעינה המוצעים (מהירה, איטית) ואת זמינותן. המיפוי יהיה זמין לצפייה באמצעות אפליקציות ייעודיות ובאתרי האינטרנט של הרשויות והחברות המפעילות את העמדות.

חיבור לרשתות חשמל חכמות

על מנת להבטיח ניהול מיטבי של תשתית הטעינה ולמנוע עומסים על רשת החשמל, עמדות הטעינה מחוברות לרשתות חשמל חכמות (smart grid). רשתות אלה מאפשרות:

•  ניטור וניהול מרחוק של עמדות הטעינה – מאפשר למפעילים לפקח על פעילות העמדות, לאתר תקלות ולבצע התאמות בהתאם לביקושים.
•  הפעלה מותאמת לביקוש – העמדות מתואמות עם רשת החשמל כך שהטעינה תתבצע בשעות שבהן הביקוש לחשמל נמוך, למניעת עומסים.
•  שילוב עם אנרגיות מתחדשות – חיבור העמדות לרשת החכמה מאפשר שילוב של אנרגיות מתחדשות, כגון סולארית, להטענת הרכבים.

מערכות ניהול וניטור מרחוק

לצד חיבור לרשתות החשמל החכמות, עמדות הטעינה משולבות במערכות ניהול ובקרה מתקדמות, המאפשרות:

•  ניטור והתרעה על תקלות – המערכות מאפשרות זיהוי מהיר של תקלות בעמדות ומשלוח התרעות למפעילים.
•  ניהול הזמנות והקצאת משאבים – המערכות מנהלות את תורי ההמתנה ואת ההקצאה של עמדות הטעינה לנהגים.
•  שירותים חכמים למשתמשים – מערכות אלה מאפשרות למשתמשים לתכנן את הטעינה, לבצע תשלומים ולקבל מידע בזמן אמת.

אפליקציות ושירותים נלווים

לצד התשתית הפיזית והטכנולוגית, פותחו מגוון אפליקציות ושירותים נלווים למשתמשי עמדות הטעינה:

•  אפליקציות לאיתור עמדות ותזמון טעינה
•  אפשרויות תשלום מקוונות והזמנת עמדות
•  מידע בזמן אמת על זמינות, תפוסה ועלויות
•  אינטגרציה עם יישומים לניהול הרכב החשמלי

שירותים אלה מייעלים ומשפרים את חוויית השימוש של הנהגים בעמדות הטעינה ומעודדים את האימוץ של הרכב החשמלי.

סוגיות סביבתיות, בטיחות ואבטחה 

השפעה על צריכת אנרגיה וסביבה

הטמעת הרכב החשמלי והקמת תשתית הטעינה הנרחבת צפויה להשפיע באופן משמעותי על צריכת החשמל במשק. על פי אומדני רשות החשמל, עד שנת 2030 החשמל הנצרך לטעינת הרכבים החשמליים צפוי להגיע ל-10% מסך צריכת החשמל במשק הישראלי. 

מנגד, המעבר לרכב חשמלי צפוי להקטין באופן ניכר את פליטות המזהמים והגזים החממים מתחבורה, תורם למאמצי ההפחתה של ישראל ביעדי האקלים. על פי הערכות, הפחתת הפליטות עד שנת 2030 כתוצאה מהטמעת הרכב החשמלי תהיה בסדר גודל של 20-25% מסך פליטות התחבורה.

בטיחות והגנה מפני סיכונים

התקנת עמדות הטעינה ושימוש ברכבים החשמליים מעלים שורה של סוגיות בטיחותיות:

• סכנות חשמליות – העמדות מחייבות הקפדה על בידוד, הארקה ואמצעי זהירות למניעת התחשמלות.
• סיכוני שריפה – סוללות הליתיום-יון בכלי הרכב עלולות להתלקח במקרה של תקלה או פגיעה.
•  בטיחות בתאונות – רכבים חשמליים שונים במאפייניהם הפיזיים מרכבים בעלי מנוע בעירה, דבר המשפיע על התנהגות הרכב ואיזון הכוחות בתאונה.

על מנת להתמודד עם אתגרים אלה, מוגדרים תקני בטיחות מחמירים להקמת עמדות הטעינה והפעלתן, ונדרשות הסמכות והדרכות לצוותי התחזוקה והטיפול ברכבים.

אבטחת מידע וסייבר

עם החיבור של עמדות הטעינה לרשתות חשמל חכמות ולמערכות ניהול מרוחקות, מתעוררות סוגיות של אבטחת מידע וסיכוני סייבר:

•  פריצה למערכות ניהול – האקרים עלולים לפרוץ למערכות הניהול ולגרום להפרעות בפעילות העמדות.
• דליפת מידע אישי – המידע על הרגלי הטעינה והתשלומים של הלקוחות עלול להיחשף.
•  השבתת רשתות חשמל – התקפות סייבר על תשתיות הטעינה עלולות להשבית את רשתות החשמל.

על מנת להתמודד עם איומי הסייבר, מיושמות שורה של אמצעי אבטחה מתקדמים, כמו הצפנה, זיהוי פולשים ומנגנוני התרעה. כמו כן, נבנים מנגנוני חירום להתמודדות עם תקריות אבטחה.

עתיד עמדות הטעינה בישראל 

מגמות ופיתוחים צפויים

בעשור הקרוב, ניתן לצפות למספר מגמות והתפתחויות בתחום עמדות הטעינה לרכבים חשמליים בישראל:

1. הרחבת התשתית והפיזור הגיאוגרפי – על פי התחזיות, מספר העמדות הציבוריות צפוי להמשיך ולגדול בקצב מואץ, תוך הרחבת הפיזור הגיאוגרפי ברחבי הערים והיישובים. 

2. עליה בעוצמת הטעינה – עמדות הטעינה החדשות יתמקדו בעוצמות טעינה גבוהות יותר, של עד 350 קילוואט, לטובת טעינה מהירה של כלי רכב מסחריים ואוטובוסים.

3. שילוב באנרגיות מתחדשות – עמדות הטעינה החדשות יכללו באופן רוחבי שילוב של אנרגיות מתחדשות, כגון סולארית ורוח, להפחתת העומס על רשת החשמל.

4. חיבור לתשתיות תחבורה חכמות – עמדות הטעינה יחוברו לפתרונות תחבורה חכמים, כגון מערכות ניהול תנועה, חניה חכמה ושירותי מובילות, לטובת חוויית משתמש מיטבית.

שילוב בתשתיות תחבורה וחניה

המעבר לרכב חשמלי והטמעת עמדות הטעינה יוביל לשינויים נרחבים בתשתיות התחבורה והחניה בישראל:

•  חניונים ייעודיים לרכבים חשמליים – יוקמו חניונים ייעודיים המצוידים בעמדות טעינה, הן בערים והן בצירי התנועה הראשיים.
•  שילוב בתכנון תשתיות חדשות – בבנייה של תשתיות תחבורה חדשות, כגון כבישים, מחלפים ותחנות תחבורה ציבורית, יוטמעו בתכנון גם עמדות טעינה.
•  התאמת תשתיות חניה קיימות – חניונים ציבוריים קיימים יעברו התאמה והרחבה להתקנת עמדות טעינה.

שינויים אלה יאפשרו לנהגים הרוכשים רכבים חשמליים להיתקל בפתרונות טעינה זמינים בכל מקום ובכל זמן.

חזון והתפתחות עתידית

בראייה ארוכת טווח, חזון הממשלה הוא להפוך את ישראל למובילה עולמית בתשתית הטעינה לרכבים חשמליים. יעד זה יושג באמצעות:

• הרחבה מואצת של מספר העמדות הציבוריות ל-100,000 עד שנת 2030.
•  שילוב רחב של אנרגיות מתחדשות במערך הטעינה.
•  פיתוח טכנולוגיות חדשניות כגון טעינה אלחוטית ואחסון אנרגיה.
•  הטמעת מערכות ניהול חכמות ברמה ארצית.
•  חיבור מלא של תשתיות הטעינה לתחבורה חכמה ולערים חכמות.

יעדים אלה יאפשרו להפוך את תשתית הטעינה לרכבים חשמליים למערך יעיל, זמין ומשולב בצורה מיטבית במרחב העירוני והלאומי.